שאלות אלו בכל מיני ווראיציות עולות ונשנות חדשות לבקרים.

בעקבות המשברים הבינלאומיים שהעולם עובר בשנתיים וחצי האחרונות (קורונה, מלחמות, ייקור השערים), תהליכים כלכליים עוברים תהליכי האצה, וכפועל יוצא גם המשקים השונים והציבור הרחב חווים תופעות והשלכות כלכליות בתדירות בלתי רגילה, חוויות כלכליות שתא משפחתי ממוצע היה חווה במשך עשור, כעת קורמות עור וגידים בטווח של שנה-שנתיים.

ייקור השערים גורם להשפעות על רמת הצריכה הפרטנית (לימודים, בילויים) משפחתית (חופשות שנתיות, צריכת בסיס) היומיומית וגם על השפעות כלכליות משמעותיות ארוכות טווח כדוגמת האם ניתן לקבל משכנתא ולרכוש נכס למגורים?

האם זה הזמן הנכון לבצע שיפוץ בדירה?

איזה רמת אירוע ניתן להשקיע בהפקת שמחה משפחתית (חתונה/בר/בתמצווה) וכמה נרשה לעצמנו לתת מתנה באירוע של משפחה/חברים?

כפועל יוצא, צצו כפטריות אחר הגשם, יודעי הסתרים, אלו שהסודות להצלחה באמתחותיהם, והם הם יגידו לכל המרבה במחיר הכיצד ניתן לצלוח את המשברים הבינלאומיים.

בידם הפתרון למשבר הנדל"ן הישראלי שיצא מכלל שליטה,

להם הדרך הנכונה לשגשוג החברה העיסקית שלך,

ויש להם גם פתרונות אצבע פשוטים למצוקת כלכלת הבית.

הללו נקראים כיום בשפת העם 'מנטורים'.

בעייני אישית, רובם הבולט עונים להגדרה 'מומחים חדי לשון' = אשפי שיווק, חלקלקי לשון שיודעים לנצל מצוקות ולחץ של האחר.

איני בא לזלזל בהם, אך מי שנדרש להוציא ולשלם מכיסו הון תועפות כדי לגלות כללי אצבע, ראוי ורצוי שיוציא מחשבון כיס, ויעשה חשבון פשוט, זה לצד זה – עלות הקורסים והליוויים (צד א') כנגד מספר הלקוחות / עיסקאות שעליו לסגור (צד ב'), על מנת לכסות את אותם קורסים ושכירת השירותים של אותו המנטור.

אם התוצאה מראה שהיקף העיסקאות עולה על מחזור בטווח העסקאות חודשי – רבעוני – אזי שהוא בבעיה ! וראוי לשקול בשנית.

כלל 1: לזכור תמיד, אשפי שיווק תמיד היו ויהיו, הם מקדמים נהדרים את האינטרס הכלכלי שלהם, ופחות את אינטרס הלקוח.

הכלל שלעיל, אינו בא להסיט את הקורא מלקחת ייעוץ, ואינו בא לומר כי הידע צריך להיות מולד מלידה (מתנת אל) ואינו בא לדחוף ללימודים אקדמים !

אלא בא לחדד את הנקודה כי יש לבחון היטב לגבי זהות הגורם המומחה אותו אנו בוחרים כמי שיהיה היועץ שלנו במטרה לקדם את העסק, לשפר את ההתנהלות השוטפת, לעלות את הרווחיות, לייעל את המערכת, להקטין את החשיפות והסיכונים.

היועץ שאותו נבחר ממש לא צריך להיות אשף בתחום השיווק, הוא לא צריך להתחבק ולהסתחבק איתנו, גם לא לבוא לאירועים ולשמחות, היועץ האמיתי צריך להיות כל כולו מחוייב לדרך האמת והנכונה לעסק של הלקוח, עליו לדעת לא להתבלבל בין השכר טירחה המיידי והרגעי שהוא מקבל מאיתנו (ריטיינר), ולהתסכל מניסיונו על האינטרס של הלקוח שלו לטווח הארוך לטובת הלקוח בלבד.

לעיתים ישנם מצבים שהיועץ צריך לקום ולומר ללקוח, העסק שלך לא מתפקד, תשנה אותו ב-180 מעלות, או שחלילה תתרסק, ואז אף אחד לא יוכל לעזור לך!

יועץ אמיתי הוא אחד שכאשר הלקוח שלו מביא לו תכנית עסקית שעמלו עליה חברות שיווק עסקי הכי נחשבות בשוק, ולאחר שעיין בתכנית, ומבין כי התכנית ממבט עיניו הינה גרועה – היועץ האמיתי לא יתבייש לומר ללקוח :"התכנית הזו גרועה – היא תשרוף לך כסף – אני לא הולך ללוות אותך בתכנית כזו גרועה – נעצור פה ותיקח לך יועץ אחר !!!"

כלל 2: היועץ ישמור על האינטרסים של הלקוח בכל מחיר, גם באיבוד שכר טרחתו השוטף – הכל לשם שמירת אינטרס הלקוח.

יועץ אמיתי חייב להיות עם קבלות בתחום הייעוץ בו הוא מתיימר לפעול, לצורך העניין, לא סביר לקחת כיועץ עיסקי, אדם שהעסק שלו בעצמו לא מצליח. המסרים של היועץ חייבים להיות מבוססים בנתונים (נתונים כספיים, חוק ותקנותיו), הכוונות וייעוצים חייבים להיות מושתתים על עובדות ונתונים, ולא רק להישען על ניסיונו האישי וידיעותיו הפרטניות של היועץ.

וראוי לבחון את הקילומטראז' העיסקי של היועץ: מה עבר בעצמו / אלו הצלחות חווה על בשרו?

אלו כישלונות עבר? (יש יתרון לקבל יעוץ ממי שהשתפשפו בחיים כי גם מהנפילות והניסיון האישי לומדים),

באם גילו צעיר מה חווה שכבר יכול לדעתו לייעץ לאחרים ?

הייעוץ כרוך כאמור בתשלום שכ"ט, יועץ טוב ובעל ידע אמיתי, אחד שצבר ניסיון, וותק וקבלות, שווה שישלמו לו באופן הגון,

(לא כדאי ולא נכון לנסות לגייס לשורות העסק יועץ שמנסים להקטין את שכרו),

העצות של היועץ שוות את החיסכון בזמן הניסוי וטעייה ברמה האישית, ובמיוחד באם יש לו יכולת לקצר את הדרך ולהנחות את הלקוח לדרך צלחה !

כלל 3: כוונתו היחידה של היועץ – מתן ערכים ותובנות, שיש להם בסיס ותשתית עובדתית לתחום העיסקי של הלקוח.

ברכה והצלחה בבחירה הנכונה !

יעקב קטן רואה חשבון

במאמר הבא, ננסה לשקף, למנהל העמותה ולבעלי התפקידים האמונים והאחראים על הניהול הכללי וניהול הכספים, את השאיפה והרציונל לניהול נכון ובריא, של מנהל המתיימר לנהל את העמותה באופן נכון ולאורך זמן, ולא שהמציאות תנהל אותו, ובכך להימנע ממצב שבו למעשה העמותה מתנהלת ללא מנהל אמיתי בפועל.

בכדי שתהיה תועלת אמיתית ובעלת ערך מוסף לבעלי העניין ולקוראים, אנו נדגיש את נקודות המפתח והטיפים שיש לקחת מהמאמר אל חיי המעשה (אחרת זו תהיה עוד כתבה שיווקית-וזו אינה המטרה).

ניהול עמותה = ניהול בראש עיסקי

רבים ממנהלי העמותות צמחו מתוך הארגון, או שהגיעו מעמותות ואלכ"רים אחרים, עמותות וארגונים הפועלים למען הציבור ו/או למען קידום מטרות שאינן בעלות כוונת רווח.

מנהל ארגון ( עסקי / מלכ"רי) אמור לראות לנגד עיניו בעת בחינת כל אחת מהפעולות שהארגון מקדם ומפנה אליו משאבים, את השאלה המרכזית היחידה, שהיא – האם יש היגיון כלכלי ב: מפעל / פרוייקט / מיזם / פעולה, הזו שלשמה אנו מפנים כעת משאבים (כספים) של הארגון?

יו"ר עמותה וחברי אסיפה – מטרתם להתוות דרך ומדיניות, מתוך השקפת העולם והערכים שנובעים מהמטרות המאושרות של העמותה.

מנהל עמותה, מנכ"ל, סמנכ"ל כספים – ייעודם לנהל נכון, וניהול נכון, צריך להיות קודם כל נכון ומכוון כדאיות כלכלית, בדיוק כפי הנדרש בעולם העיסקי, אם אין ביזנס, אז אין עיסקה, ולא יוצאים לדרך.

כך צריכה להיות נקודת המוצא של מנהל עמותה, לגבי כל פעולה שיש לה השלכות כלכליות, תוך ניטרול הערכים והאידאולוגיה שהאסיפה או הוועד מעוניינים לקדם.

קרקע פורייה – כלי לברכה

ארגון בעל שאיפות לצמיחה ושגשוג, חייב לדאוג שהכלי שבאמצעותו הוא פועל יהיה כשיר ומוכן לבאות, הכלי הוא המנגנון שבאמצעותו הארגון פועל (עמותה, חל"צ, אגודה שיתופית וכו').

פעילות שוטפת באמצעות הרחבת הפרוייקטים, הגדלת צוות העובדים , זכיה במכרזים וכו'

פעילות השקעה : הרחבת מוסדות, השקעה בבינוי, רכישת נכסים.

פעילות תזרימית/ מימונית: תמיכות ממשלתיות, מיזמים משותפים, קבלת אשראים וכו'

כללי אצבע להכשרת המנגנון :

1. אישורים בתוקף: ניהול תקין (רשם העמותות), ניהול ספרים+פטור מלא על ניכוי במקור (רשות המיסים), סעיף 46 בתוקף (היום נחשב כמעין 'תו תקן' לעמותה מסודרת), תיקי ניכויים ללא חובות ואי סדרים למול מס הכנסה ולמול המוסד לביטוח לאומי.
2. הנהלת חשבונות – מאזן בוחן עם אינדקס מפורט לפי פעילויות ומרכזי רווח מפורטים.
3. מערך שכר – דיווחים מדוייקים ותשלומים במועד, ללא דוחות מתקנים, ללא איחורים בתשלומים ל: עובדים, רשויות (ניכויים : מס הכנסה + ביטוח לאומי, מס שכר), קופות גמל ופנסיה.
4. דוחות כספיים – בחברות ותאגידים עסקיים, קוראי הדוחות מתמקדים בעיקר בדוח המאזן ולאחריו בדוח על תזרים המזומנים, בעוד שבעמותות, בפרקטיקה הדוחות שהינן הכי חיוניים הן דוח על הפעילויות (הקרוי דוח רווח והפסד) ו-הדוח על השינויים בהון. הרגולטורים המפקחים על העמותות בישראל בוחנים את שתי הדוחות הללו בהקפדה יתירה, זה נכון הן לרשם העמותות, הן לרשות המיסים ובעיקר לחשכ"ל (בעת בחינת מתן תמיכות ממשלתיות).

על הדוחות הכספיים להיות: נהירים וברורים (גילוי והצגה ברורה ונאותה), לפי כללי חשבונאות מקובלים (ולהיות עדכניים לתקינה העכשווית), מתן גילוי לפעילויות (בעיקר את עלות הפעילויות) לפי שמות הפרוייקטים שבוצעו ולא חלילה כרשימת 'מכולת' של ההוצאות ששולמו. (בביאורים ניתן לפרט את מהות ההוצאות).

ככלל חשוב לזכור – בעת הגשת בקשת תמיכות ממשרד ממשלתי, המשרד הממשלתי ממנה משרדי רו"ח, שממונים על בדיקת העמידה של העמותות המבקשות תמיכה בתנאי הסף הכמותיים – המותנים בנתונים כספיים מתוך הדוחות הכספיים המבוקרים ומתוך מאזני הבוחן.

ומעמידה בתנאי הסף האיכותיים – המתבססים על טיב תוכן ה'הצעה' שהעמותה מבקשת להעניק בתמורה לקבלת התמיכה.

למשרד רו"ח בודק התמיכה מטעם המשרד הממשלתי, הוקצבו מספר שעות מוגדרות לכל תיק או לכל פרוייקט הבדיקה. שתי מטרות עיקריות עומדות לנגד עיניו של רו"ח בודק התמיכה המבוקשת:

• לבדוק ולמצוא כשלים – ובכך להוכיח את מקצועיותו ותרומתו למשרד הממשלתי.
• להיות רווחי – משרד רו"ח אינו גמ"ח, הם פועלים לצורכי רווח, הבדיקות הממשלתיות ברובם עבור שכ"ט נמוך, ומנגד עבודה רבה, סיזיפית, טכנית וחסרת ערך מקצועי לרו"ח.

ולאור שתי המטרות שפורטו לעיל, הרו"ח בודק התמיכות מעוניין לסיים את מלאכת הביקורת אחר בקשות התמיכה במהירות הבזק תוך מציאת כשלים, לצורך שמירת רווחיות והמחשת הצורך בשכירת שירותיו המקצועיים לעתיד ע"י המשרד הממשלתי – ולכן על הדוחות הכספיים ועל מאזני הבוחן להיות מוצגים בפני הקורא והמעיין בהם באופן הכי מקצועי, נהיר וברור – בכך העמותה תמנע מקבלת שאלות מיותרות, בקשת השלמות ו/או מפסילה על חוסר הצגה / חוסר בהירות.

אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה – מי העומדים לצד העמותה

• הגדלת תרומות
• קבלת תמיכות ממשלתיות / עירוניות והקצאות שטח
• הקטנת חשיפה מביקורות : עומק רשם העמותות, עומק חשכ"ל, ניהול ספרים / מס הכנסה, ביטוח לאומי ניכויים, משרד הרווחה והכלכלה (הפרשות לקופ"ג)
• ניהול סיכונים ומניעת מעילות
• עמידה בדיני עבודה ושכר
• איתנות פיננסית
• קבלת אשראי ומשכנתאות

כדי להגיע להישגים העמותה חייבת להיעזר בנותני שירותים המתמחים במתן ערך מקצועי ללקוח/עמותה, אין חוכמות ואין קיצורי דרך, מי שלא מבין את זה, וחושב שהוא יחסוך על נותני השירותים והיועצים, ועדיין יגיע להישגים, טועה ומטעה את עצמו ואת הארגון אותו הוא מנהל, וצפוי ללמוד את העובדה הזו בדרך הקשה – התוצאות מדברות בעד עצמן, ובעיקר במספרים.

נכון הדבר שאפשר לבצע גם כיום מגביות והתרמות כמו בעבר, אך כיום המציאות מוכיחה, שחובה לערוך לכל הפחות, אחת לשנה קמפיין גיוס המונים. אמת – אפשר לעשות קמפיין התרמה באופן עצמי, אך יש תועלת מוכחת לכל מי ששכר את שירותיה של פלטפורמה מקצועית לגיוס המונים, ויתר על כן, על מי ששכר גם שירותי ליווי לקמפיין (ע"ע חברת צ'רידי).

כך נכון הדבר גם לגבי עמותות שאינן מלוות ע"י משרדי רו"ח שמתמחים בליווי עמותות, לעומת עמותות המלוות ע"י משרד רואה חשבון שמתמחה בעמותות, והרשויות הרגולטוריות מכירות ומוקירות אותו, הדבר מתבטא ברמת היומיום ובהתנהלות השוטפת הן למול כל מערכות הייצוג השונות (רשם העמותות, רשות המיסים, המוסד לביטוח לאומי) והן למול משרדי ממשלה ועיריות המעניקות תמיכות והקצאות.

ברכה והצלחה רבה ! בקבלת ההחלטות ובניהול העמותה בראש עיסקי !

בברכה,

יעקב קטן – רואה חשבון

זה הזמן ! אנו ברבעון 4, כולם מדברים על כיצד להיערך נכונה לתום שנת המס.

משרדי רו"ח וכלכלנים מן השורה מפיצים בימים אלו חוזרים שכולם כמידי שנה מבקשים לבחון את היקף ההפקדות לקופות הפנסיה וקרנות ההשתלמות עד לסף המוכר במס. הנדיבים והמומחים ימליצו לבדוק את אחוז המקדמות ולבחון את התאמתו.

פעולות אלו נכונות בהחלט.

אנו במאמר זה נבקש לנצל את הרבעון ה-4 לשנת המס גם כדי להתחיל ולתכנון את שנת המס הבאה!

הצבת יעדים לשנה הבאה – ראשית עלינו לבחון לאן אנו רוצים להגיע? פשוט לשאול לאיזה פסגות ברצוננו לכבוש? ולהורידם על הכתב / לרשום על לוח במשרד במקום בולט – שניתן יהיה לראות כל עת.

ייעול המערכת – מה לייעל ולשפר? ומה לחסוך ולצמצם? כל ארגון חייב להוריד על הכתב את הנקודות הללו ולבחון אותם באופן כנה עם ההנהלה, על מנת לבחון מה ישים ומה לא? ולפעול לקידום היישום תוך קביעת לו"ז לכל משימה.

בניית תכנית תקציבית – יש לבנות תכנית תקציבית לשנה הבאה(שנת X2) – והנכון ביותר לרדת לרזולוציות הכי קטנות שניתן, תוך שימת דגש לתיקון סטיות שהתגלו בביצוע התקציבי של השנה האחרונה(שנת X1) למול התכנית תקציב המקורית שתוכננה בתום השנה שקדמה (שנת X).

בדיקת מחירים – יש לבדוק את תעריפי המוצרים, שירותים ורווחיותם – יתכן ויש מוצרים ושירותים הלקוחות צורכים יותר או דורשים הגברת אספקה או הגדלת שעות השירות, ובהתאם יש לעדכן את התעריפים כלפי מעלה. כאן יש לערוך הפרדה בבדיקות שבין: ספקים משמעותיים ל-ספקים 'רדומים'.

לבדוק הצעות מחיר של ספקים משמעותיים – הכוונה לספקים שמהם הארגון רוכש את עיקר המלאי/ מוצרים/ טובין העיקריים והמשמעותיים מההיבט הכספי, זאת מתוך נקודת מוצא כי במידה ויהיה ניתן לחסוך בעלויות הפעילויות המהותיות של הארגון, אזי מגדילים את יעדי הריוחיות והשיפור התזמ"ז לשנה הקרובה.

לבדוק תעריפים של  'ספקים רדומים' – יש לכל ארגון את העלויות הרשומות, שאטאט עם הזמן הולכות וגדלות ומתייקרות, והכל מבלי תשומת הלב של ההנהלה, כמו למשל: חיוב חשבונות מרכזיית טלפוניה, סלולר, דמי ניהול כאלה ואחרים.

זה הזמן לעבור על החיובים של ה-9 חודשים האחרונים ולזהות מגמות התייקרות, להבין מניין השינוי, ובאם ניתן להוזיל אז לפעול בהתאם.

לשדרג את הארגון – כל ארגון צריך לבחון את מכלול האמצעים והצרכים, וגם את הנקודות בהן הוא היה רוצה לחזק את המערכת,

להלן רשימת רעיונות חלקית:

• רכישת תוכנות מתקדמות
• הטמעת מערכות מידע ממוחשבות בארגון
• כתיבת תכניות עסקיות ל- מוצרים / שירותים חדשים
• בניית אסטרטגיית שיווק / פרסום עדכנית
• הצטיידות בציוד שיגביר / יגדיל את המכירות ויקטין עלויות
• התקשרות עם נותני שירותים מקצועיים (רו"ח, יועץ פנסיה/ביטוח/פרישה, עו"ד) שיעניקו שירותים איכותיים בעלי ערך מוסף לארגון.

בהצלחה בקבלת ההחלטות הטובות לקראת שנת המס הבאה עלינו לטובה, תיכף ומיד ממש!

קצרה היריעה, והזמן שנותר עד לסוף השנה עוד יותר, ולקבל החלטות משמעותיות וגם לדאוג ליישמן … בקושי שיש, לכן ריכזנו לפניכם 5  נושאים שיש לתת עליהם את הדעת ושנכון לבדוק / לבחון במהלך הרבעון ה-4 של שנת המס.

כל מנהל יבחן כפי הרלוונטיות לתפקידו ולארגון :

• מלאי – מה מצב המלאי? אם יש צבר מלאי גבוה ערב סוף השנה, מה ניתן וראוי לעשות כדי 'להעיף' את המלאי? שלא יישכב סתם (על כל המשתמע גם בהיבט המס).

• הזמנות / עבודות בתהליך – מה מצב הפס ייצור? בכל עסק גם אצל נותני שירותים, לכל אחד יש מעין 'פס ייצור' ובו המשימות שעליך 'לשחרר' עד לסוף שנת המס, לעיתים למשימות הללו ישנן השלכות רגולטויות כאלה ואחרות, וראוי לבחון היכן העסק כעת עומד למול מצב העבודות למול הדרישות הרגולטוריות.

• הכנסות (עסקיים) – חברות ועסקים ראוי שיאמדו את היקף ההכנסות השנתיות שלהם, יביטו אחורה ויבחנו היכן הם עומדים הן בהיבט שיקולי המס והן בהיבט המטרות העיסקיות והתקציביות שהעמידו לעצמן – ולשפר /לתקן/ להתאמץ היכן שצריך (אם צריך..ותמיד צריך) כדי לעמוד ביעדים.

• גיוס תרומות (מלכ"רים) עמותות ראוי שכל עמותה גם תבחן את עצמה בנושא הזה בדומה לגוף עיסקי, ותנסה לשפר עמדות ולהרים קמפיין סוף שנה לשיפור היעדים, משאבים ובכלל זה את נקודת הפתיחה התקצבית לשנת הפעילות הקרובה לבוא, כמו כן, למעט עמותות בהן ישנו עודף נצבר העולה על 50% מהיקף ההכנסות לשנת המס (ומעטים המקרים הללו) אזי לכל עמותה נכון להתאמץ ולשפר את מצב העודף השנתי והנצבר, ולכן ראוי לשקול בחיוב הרצת קמפיינים במהלך החודשים נובמבר ו-דצמבר.

• מתן תרומות (בעלי שליטה ובעלי עסקים) חרברות ו-עסקים המצויים ברווחיות, או לכל הפחות ששילמו במהלך השנה החולפת מקדמות למס הכנסה וצפויים לסיים את השנה ברווח גדול / קטן / הפסד שלא עולה על המקדמות ששילמו – ראוי שיבחנו בחיוב, באם ישנן עמותות שאיתן הם מזדהים רעיונית ובעשייה שהן מקדמות, ויתרמו להם, זאת כמובן באם יש לאותן עמותות 'סעיף 46' המזכה את התורם בהחזר מס במסגרת הדוח השנתי (נישומים ב35%, חברות בגובה מס חברות).

כל מנהל / בעל עסק יודע כי עליו להביא לקוחות ולשמרם ככל האפשר, אך מי שלא רק השקיע את כוחו במהלך השנה וחצי האחרונות בשאלת ההתמודודות ובאיך להתגלגל?

אלא גם הקשיב לקול הפנימי שלו (אם מתאמצים אז כל 1 ישמע את הקול הפנימי שלו) עלו אצלו  'תובנות קורונה', אם לגבי חיי המשפחה והזוגיות, חינוך הילדים ואם לגבי אופן התפיסה העיסקית וכן לגבי השאלה – כיצד לנהל את העסק יותר טוב.

הרי לפניכם 4 כללי אצבע (לאווים) – שרצוי להקפיד עליהם :

1. הקפדה על איכות – להיות מחובר בעבותות לאמת המקצועית, לא להפחית מהקפדה על איכות המוצרים ואיכות השירותים המסופקים על ידיכם, לא לעצום עין ולא לתת מקום לעיגולי פינות (במיוחד לנותני השירותים שביננו).  כל זאת, גם אם קשה וגם אם זה דורש משאבים ומייקר עלויות (כמובן כל עוד שאפשר לעמוד בהם).
2. גבייה מיטבית (מואצת) – מוסר תשלומים בענפים רבים בישראל לא מזהיר במיוחד, גם אם אפילו יש חוק שנחקק בשנים האחרונות בנוגע להגברת מועדי התשלומים, אנו מגלים ומתגלים במערומינו עת גם משרדי הממשלה חורגים מהחוק ומשלמים לנותני השירותים שלהם בחריגות וכפי שנהוג לכנות ב-שוטף 120 או שוטף +'עולם הבא'. אשר על כן, חובה להשקיע רבות בלצמצם את האפשרות לקבלת תשלומים ובמיוחד שלהימנע מקבלת תשלום עתידי, ולהקפיד על גבייה הסמוכה ככל הניתן ליום מתן השירות / מוצר (תשלום בעת מועד העיסקה), מיותר לציין כי אין למכור בהקפה, במיוחד לא בעיתי קיצון כמו בקורונה.  עם כל הצורך בלשמור על לקוחות – יש להיפטר מלקוחות שמשחקים בלשלם / לא לשלם, כל אותם לקוחות שניכר כי הם מעוניינים לאתגר אתכם סביב נושא התשלום, מוטב לסיים איתם את ההתקשרות בהקדם ולא לספק להם יותר מוצרים / שירותים, מדובר בלקוח 'מעייף' שאין הברכה עולה ממנו.

3. שימור עובדים – הון אנושי הוא המשאב העיקרי בכל עסק, יש מי שמבין ודואג לשמר, אפילו בתקופות קיצון, ויש מי שבחר כבר בתחילת הגל ה-1 לנער את העובדים שלו כמו אבק מעל שטיח. היום בהסתכלות של שנה וחצי אחורה, נהיר לכל, היכן מוצב מי ששימר את העובדים הטובים שלו והיכן מצוי מי שפיזר את עובדיו בחל"תים לכל עבר. לקוחות מעריכים את העובדה שהעובדים בארגון המשיכו לעמוד איתם בקשר רציף ושהארגון שמר על הידע ובכלל זה את ההיכרות וצרכי הלקוחות. וכמובן שהעובדים חוו על בשרם את התקופה הלא פשוטה, וראו מה קורה בשווקים ובכלל זה בענף שלהם, וכעת העובדים שנשתמרו ע"י המעביד מעריכים ביתר את ההנהלה / מעביד.
4. שמירה על פרופורציות ואנושיות – שמירה על אנושיות שלא לאבד את העשתונות, כביכול זה נשמע עיקרון בסיסי ויהיו מי שירימו גבה – אבל בין הגל ה-1 לגל ה-2, היו רבים ששיתפו אותנו כי חוו היסטריה והתקפות זעם מצד לקוחותיהם – לשיטתנו והמלצתנו – להימנע מלתת שירות או לעבוד לטווח ארוך עם לקוחות כמעין אלו, עדיף לחתוך מהר ככל שניתן לקוח שאינו יודע מהי דרך ארץ, אותו לקוח ימצא לעצמו את הספק / נותן השירותים הראוי לעבוד איתו – לרוב אלו יהיו הספקים הפחות מקצועיים והיותר זולים.  הקפדה על אנושיות במצבי קיצון אף זוכה להערכה במצד עובדי הארגון, זאת במיוחד כאשר העובדים עדים לראות כי המעביד מקפיד לשמור על כבודם ועל כבוד המקום, גם אם זה דורש לגרוע לקוח ממצבת לקוחות העסק.

בטוחני כי מי שיתמידו לעיין אחת לתקופה ברשימת כללי האצבע הנהירים והברורים, ימצאו את עצמם במהלך השוטף של השנה, עם ראש מורם, תוך שמירת וניתוב האנרגיות ליעדים שהציבו ויכולת להניע קדימה את הארגון ביתר קלות, תוך ניהול באווירה מיטבית.

אני תקווה כי 'תובנות הקורונה' שפורטו לעיל, אשר הינם 'טיפים מעשיים' שנכתבו מתוך ניסיון רב, ומליווי צמוד של מאות תאגידים ועסקים לאורך שנים, ובמיוחד לאחר ליווי 'עקב אחר אגודל' של לקוחות המשרד מאז פרצה מגיפת הקורונה,

יהיו התובנות וכללי האצבע, לעזר לכל מי שצריך לקבל החלטות ב: עסק / חברה / עמותה / משרד – לאורך כל השנה.

רבים חיכו לסיבות שונות ומשונות מדוע לדחות מהלכים כאלו ואחרים.

חלק מהסיבות שנשמעו מפי רבים היו בין היתר : כעת יש חופשות הקיץ / החזרה ללימודים / הגל ה-4 / חגי תשרי וכדומה.

בשעה טובה, אחרי החגים הגיעו וכעת משכל התירוצים והסיבות 'המוצדקות' מאחורינו הגיע הזמן להפשיל ידיים ולעשות את מה שנכון לעשות וללא להמשיך בדחיינות.

במאמר שלפנינו, אנו נבקש להעביר מסרים טריוויאליים, במהלך שנת המס ובמיוחד בתקופת הקורונה, אנו רואים כי הישראלי הממוצע בשל ריבוי המשימות השוטפות ובשל סיבותיו, בוחר להתעלם מלשמור על כללים פשוטים אך קריטיים ונמנע להסיק מסקנות ולהפיק לקחים לעתיד.

בשנה וחצי האחרונות כולנו ביחד חווים חוויה משותפת והיא מגיפת הקורונה, מגיפה בריאותית עם השלכות כלכליות כלל עולמיות.

כפועל יוצא לחוויה המיוחדת הזו שמטלטלת כל נדבך בשגרת חיינו – בארץ ובעולם כולו, קמו להם: יועצים, מנטורים, מומחים ומאמנים (קאוצ'רים) רבים, ולכולם מכנה משותף – ללמד אותנו ולייעץ מה לעשות.

אבל האמת – אם רק נהיה כנים ואמיתיים עם עצמנו, כל אחד ואחת מאיתנו, יודע ויודעת שפשוט צריך לקום ולעשות דבר אחד בלבד =

לעשות נכון !

לכל עסק / עמותה /חברה – יש את הנקודות החזקות והנקודות החלשות.

• לגבי החזקות יש חובה לשמר
• לגבי החלשות יש לשפר

אמנם ידוע המשפט מהמשנה כי "אין האסור מתיר עצמו מבית האסורים" ולכן כל 1 צריך לקחת לצידו את :

• החבר האמיתי – שיוכל לתת את העצה הטובה
• יועץ עם קבלות מוכחות – השירות המיטבי
• נותן שירותים מקצועי ואמין – שיעניק את השירות המיטבי והייצוג האיכותי

הנקודות שלעיל, נראות לקורא, לעיתים כרעיונות הברורים מאליהם, אך לצערנו במיוחד במשק הישראלי, כולם לוקים בחסר בכל הנוגע ללקיחת יועצים ונותני שירותים הטובים ביותר, או לרכישת המוצרים האמינים ביותר בשווקים.

לרוב הן בסוגיות הקשורות לכלכלת הבית (תיקונים, שיפוצים, ציוד וריהוט ואף ברכישת דיור)

והן בסוגיות עסקיות (עו"ד, אדריכל, רו"ח ועוד)

הישראלי הממוצע מעדיף 'ללכת' על הזול, שבסופו של תהליך יימצא יקר.

או כפי האמירה החסידית המוכרת: "בדרך קצרה שהיא ארוכה" במקום לבחור "בדרך הארוכה שהיא קצרה".

טוב שם טוב , משמן טוב

הכלל להיות דבק במטרות הארגון ולומר תמיד בפני הלקוח את מה שנכון עבורו (ולא עבורך),

כל אחד מאיתנו מכיר לפחות מקרה אחד בו הוא עצמו או מכר / קרוב משפחה, קיבל ייעוץ מוטעה, ולאחר תקופה הדבר התגלה כרעם ביום בהיר, והתדהמה מולידה את איבוד האמינות כלפי בעל העסק / נותן השירותים שמכר את המוצר/העניק שירות.

השם הטוב ילך לפניך – כמי שמלווים לא מעט גופים עסקיים ונותני שירותים, אנו עדים מידי יום לעובדה אחת מובהקת, והיא  כי האמינות של נותן השירותים / בעל העסק – הולכת ונבנית במיוחד במקרים (ניסיונות) בהם הלקוח מצוי בצומת דרכים ועליו לקבל החלטה, וברגע שהמוכר / נותן השירותים ממליץ על חלופה שבאמת מתבררת כנכונה עבור הלקוח, גם כאשר היו חלופות נוספות שהיו יכולות 'להעשיר' יותר את המוכר / נותן השירותים, אזי הלקוח יעריך את הכנות העסקית, והמוכר / נותן השירותים – אמנם קיבל שכ"ט נמוך לעומת יתר החלופות, אך מאידך זכה ללקוח לטווח ארוך, אותו לקוח מסתמא גם יעביר את הבשורה וימליץ לאחרים.

לעומת זאת, חלילה מפח נפש בעת התגלה כי הייעוץ / המוצר שהומלץ לבחירה היה לא המתאים והראוי ללקוח, או אז הנ"ל עלול להוביל להוצאת שם רע, ואף לכדי תביעות וכו.

דג שמן – בחירת לקוחות

כל ארגון (חברה/עמותה/עוסק) יכול לכוון את קהל היעד שאיתו הוא מעוניין לעבוד, זה לא מתגשם בין רגע, אבל כמו כל דבר, אם עובדים נכון ובהתמדה ארוכת טווח – אז יכולים להגיע למצב בו הלקוחות שאיתם רוצים לעבוד איתם – יגיעו וירכשו את המוצרים / שירותים שלכם.

מתן ערך – ופחות על מכירה

לצורך השגת קהל הלקוחות המבוקש, יש לתת תשומת לב זהירה רגעי המפגש הראשוניים במהלך העיסקה, בו הרושם הראשוני נוצר ובו כמעט כולם טועים, מדובר ברגע בו לקוח פוטנציאלי בא במגע הראשוני עם בעל העסק / נותן השירות – ובאופן טבעי, החיכוך המיידי שנוצר בין המוכר לקונה הוא בהעברת מסר של 'מכירה'.

המוכר רוצה למכור והקונה רוצה לקנות – ברור שהקונה מחפש לקנות או מגשש ( בודק את המוצר ) כדי לבחון את הרכישה, אבל הרתיעה טבעית מאינטרס המכירה, מביאה לעיתים רבות לאי ביצוע העיסקה.

בשוק הישראלי בו לאף 1 אין זמן ואין אורך רוח, המוכר כמעט 'מתקיף': את הלקוח המתעניין ב-מכת 'מכירה' מיידית, שבפועל מונעת ופוגמת בסיכוי לקדם את העיסקה.

לכן על בעל העסק / נותן השירותים לתת למתעניין ערך, או יותר נכון ערך מוסף.

מתן ערך ללקוח פוטנציאלי, מפחית את רמת החשש, ומעלה את רמת הערכה המקצועית והאישית של הלקוח המתעניין למול המוכר, ובכך גדל הסיכוי להגעה לכדי עיסקה, התעניינות מצד הלקוח לגבי המחיר – קבלת החלטה לרכוש – ולבסוף מבקש לרכוש ולשלם.

כך, גם לאחר כריתת העיסקה יצא הלקוח באווירת שלמות כי עשה עיסקה נכונה.

הכל הולך אחר הסוף – חשוב לציין כי חווית הקניה שתיזכר אצל הלקוח הינה הפעולה האחרונה שהוא ביצע בבית העסק, הווה אומר התשלום והיציאה מבית העסק. לדוגמא: אם מדובר בסופרמקט, בו ניתן לרכוש מוצרים איכותיים במחירים נוחים, אך בשלב ביצוע הקניה והתשלום על הלקוח להמתין רבות בתור לקופה, אזי חווית הקניה שלו תיזכר כשלילית. אם בדוגמא שלפנינו, משך זמן השהות של הלקוח בחנות הסופרמקרט ארך כחצי שעה, ובשלב ההמתנה לתור התשלום בקופה הלקוח חיכה עוד כחצי שעה, הזיכרון שייצרב אצל הלקוח לא תהיה חווית הבילוי ובדיקת המוצרים בחנות וגם לא תחושת השלמות שבעקבות המוצרים הטובים והחדשים שרכש, ואפילו לא בגלל המחירים הנוחים, אלא יזכור את משך זמן ההמתנה לקופאית, זמן יקר שבזבז, ובכך הסיכוי לרכישה חוזרת בחנות זו אינה עתידה לחזור על עצמה בקרוב.

לכן חשוב כי בכל עסק, לא משנה אם מדובר במכירת מוצרים או במתן שירותים חובה כי חווית הקניה / השירות תסתיים באופן המיטבי, הנוח והמכבד את הלקוח.

אני תקווה כי הטיפים המעשיים הללו, יהיו נר לרגלי מקבלי החלטות בעסקים ובארגונים לאורך כל השנה, ובטוח כי מי שיתמידו לעיין אחת לתקופה ברשימת כללי האצבע הנהירים והברורים, ימצאו את עצמם במהלך השוטף של השנה, עם ראש מורם מעל תוך שמירת וניתוב האנרגיות ליעדים שהציבו ויכולת להניע קדימה את הארגון שבניהולם ביתר קלות וניהול באווירה מיטבית.

היות ומאיך שאנו קוראים את המפה, כוונת המשורר/המחוקק/ מחלק המענקים – אינה טהורה,

והיות וקופת המדינה התרוקנה (מעבר למשוער),

ואין עוד – רצון / יכולת, להמשיך את שיטת חלוקת המענקים, באותו אופן גם בשנת המס 2021,

ובנוסף לכול, גם המצב הפוליטי אינו יציב.

אזי לדעתנו יהיו מי שירצו לגרום לציבור, להימנע מעצמו מלקיחת המענקים,

ובכך להציג מצג שאנו (מ' האוצר בכלל ו-רשות המיסים בפרט) מוכנים לתת מענקים, אך יש מי שלא לקח….

לדעתנו כדאי לשקול היטב לפני תביעת מענקים

לגבי חברות ו-עוסקים מורשים העניין יותר פשוט לבדיקה (לפי דיווחי המע"מ).

לגבי עוסקים פטורים, הכלל אצבע שקבענו במשרד (מתאים גם לבעלי שליטה ו-עוסקים מורשים) "אם ישנה ירידה בכלכלת הבית" אז לקחת!

ואם ב"ה אין ירידה בכלכלת הבית השוטפת, אז – לא לקחת!

שר האוצר מר ישראל כץ אמר בשבוע שעבר בריאיון ברדיו: "שמי שמחזור הכנסותיו ב-2020 היו מעל 300 אש"ח יצטרך להחזיר במידה וחרג מהאותיות הקטנות של תנאי תביעות המענקים.

ומאידך מי שהיקף הכנסותיו היו מתחת ל-300 אש"ח, לא יצטרך להחזיר מענקים".

לדעתנו הצהרה זו הינה פופוליסטית והינה בכדי למצוא חן בעיני הציבור, ערב סיבוב הבחירות הקרוב, בעוד כ-60 יום.

ולכן מי שרוצה להיות בטוח לגבי המענקים שכבר תבע עד כה, עליו לקרוא היטב את 3-4 התנאים שעליו חתם באותן תביעות,

ולחשב באם הוא ירד באחוזים שנקבעו באותן תקופת חודשים ב-2020 לעומת אותם חודשים דאשתקד (2019).

אם אין מספיק ירידה (לפי האחוזים שנקבעו), אז כבר עכשיו יש להיערך ולדאוג שהכסף הנ"ל יהיה זמין להחזר החל מאפריל 2021 (חברות ו-עוסקים מורשים) ו-מפברואר 2021 ( עוסקים פטורים).

מי שלא חרג מהתנאים של החודשים שבגינן תבע מענקים, טוב שיעשה בדיקה גם מהיבט – העלייה / ירידה ברמה השנתית.

בכל מקרה מי שברמה השנתית לא הייתה לו ב-2020 ירידה בהכנסה החייבת, למול 2019,

רצוי שימנע מלתבוע עוד מענקים של רשות המיסים בגין החודשים האחרונים של 2020.

יש לזכור כי בסופו של יום יהיה קשה להחזיר את המענקים הללו ביום פקודה.

בברכה,

יעקב קטן – רואה חשבון

אומרים שהמצב הינו מצב מלחמה, אך לא מדובר בעוד מלחמה בין מדינות או צבאות ואפילו לא במתקפות התשה או טרור.

העולם חווה מגיפה בינלאומית שטרם נמצאה לה התרופה.

כלכלות קורסות, טייקונים ותאגידים משנים פנים ועסקים קורסים.

אפשר לבהות בנעשה כצופים בסרט אימה, ומאידך, ניתן גם לעשות.

מה לעשות? האם אפשר בכלל לעשות? הניתן לשנות את המצב האישי-ספציפי של כל אחד מאיתנו?

התשובה היא – חיובית – בהחלט – האדם חיה אופטימית שניתנת למצוא פתרונות.

איך? מתחילים לשנות את השיטה !

מאז כניסת מגיפת הקורונה לחיינו, בערוצי התקשורת השונים, ניתן למצוא המון כתבות ומאמרים המתחלקים ל-2 קטגוריות:

א. בהאשמות, טרוניות, הכפשות ובמאבקים פוליטי וארגוניים.

ב. מתן טיפים לעסקים שמתוכן קריאתם – רמת התועלת מהם שווה כמתן כוסות רוח למת.

הכתבות והמאמרים הללו, לא מקדמים במאומה, לא את העסקים, לא את מחוסרי התעסוקה, ובוודאי לא את האווירה.

אחר ההקדמה שלעיל, המאמר הנוכחי יעסוק במתן דוגמאות נקודתיות, בהן שינוי השיטה והתפיסה הצריכים לבוא לידי ביטוי דווקא מתוך משרדי הממשלה השונים. זאת היות ולדעתנו, הגורמים שלהם יש את כוחות ההנעה המשמעותיים במשק, הם משרדי הממשלה ומקבלי ההחלטות, כעת נפרוט את הנקודות שהדרישה לשינוי השיטה לגביהן נדרשה עוד טרום ימי הקורנה, וכי כעת חובה להביאה לכדי ביצוע נדרשת שבעתיים.

מהקל אל הכבד:

תמיכות –  רבעון 4, ידוע כתקופת התמיכות, בהן משרדי ממשלה מפרסמים קולות קוראים, ותאגידים העומדים בתנאי הסף, נקראים להגיש בקשות לתמיכה.

נדרש ומצופה כי מצד א' – הקולות קוראים יפורסמו בערוצים המקובלים, ולא במסתרים,תוך מתן זמן סביר להגשת הבקשות, ובמידה ומתגלה כי הזמן שניתן, לא נמצא כסביר או שלחילופין חלו תקלות טכניות של המערכות שבאמצעותן מגישים את הבקשות, אזי שתינתן אפשרות לקבלת אורכה סבירה, בכדי להשלים את הגשת הבקשות.

מצד ב' – לא להקל! לא את תנאי הסף, לא לאפשר מתן תקופה ארוכה מהמקובל לצורך הגשת בקשות, זאת היות ומתן אורכות על אורכות, פוגעות ב'כוונת המשורר/מחוקק', וכתוצאה מכך התמיכה המתוכננת, עתידה להתחלק במספר רב והתמיכה תיהפך לחלקיקים ותרומתה לתאגידים הנתמכים נהיפכת לשולית וזניחה. כמו כן, במצבים שבהם ניתנו אורכות מעל למקובל, כמות המגישים שגדלה מעל לצפוי, הביאה בין היתר להגברת והעצמת משך תקופת הביקורת, תופעה שגם הקשתה על המשרד הממשלתי המתקצב וגם על הגופים המבקשים תקצוב שחווים תקופת ביקורת 'שמוציאה את הטעם' שבקבלת התמיכה.

מענקים – מתחילת הסגר הראשון (סוף מרץ-תחילת אפריל) ועד היום, עוסקים, חברות ו-עמותות משוועים לקבל מענקים מרשות המיסים. כל מי שתבע ב'איזור האישי' את המענקים ראה שיש מספר הצהרות שיש לסמנם ואח"כ לחתום עליהם, ומבלעדי החתימה על אותן ההצהרות, אזי לא ניתן לתבוע את המענקים ולקבלם.

אותן הצהרות מדברות על כך, במידה ויתברר כי 'הנזק' לאותו עוסק / חברה / עמותה – יימצא שלא עמד דיו באמות המידה הקטסטרופליות שאותו מענק מיועד עבורן, אזי יידרשו להחזיר את המענקים (כמובן עם הריבית הנהוגה ברשות המיסים וכו).

דומה הדבר, למי שמעניק לילד כדור במתנה, ולאחר שהילד קרע את העטיפה בהתלהבות, מוצא הוראות והתניות לגבי השימוש בכדור:

• לא לשחק בכדור בין השעות 14:00 – 16:00.
• לא לכדרר בבניין, לא לשחק בבית.
• לא לבעוט בכדור במדשאה כדי לא להרוס את הדשא המושקע.
• וגם לא בחניה כדי לא להידרס.

מיותר להסביר כי עם תנאים כאלו – מוטב היה שלא להעניק מתנה שכזו.

וכך בדיוק גם לגבי המענקים של רשות המיסים – אם נותנים מענק – צריך לתת אותו מכל הלב – וללא אותיות קטנות ש'אונסות' את הנישום.

ועלולות לעלות לאותו בעל עוסק / חברה /מנהל עמותה – ביוקר, בשנת המס 2021.

ההצהרות שחובה כיום לחתום עליהם, מדברות על כך שצריך שיימצא כי הנזק (ירידה בהכנסות) היה בתקופות מסויימות בין 25% ל- 40%.

כל בעל עסק שמכיר את מרכולתו צריך לדעת כי מידי שנה על המחזורים שלו לגדול בכדי שיוכל לשמור על אותו אחוז רווחיות גם בשנה הבאה/חדשה.

ומתוך כך, נהיר לכל, כי במידה וחלה השנה ירידה בהכנסות של 10% בלבד למול השנה דאשתקד, אזי כבר בעל העסק נמצא בפגיעה כלכלית הניכרת לכל בר הבנה עסקית.

משמעות הדרישות שיש כיום כלפי מי שתובע את המענקים ולוקח אותם מרשות המיסים, הינה כי קרוב לוודאי למעלה ממחצית! ממקבלי המענקים בשנת 2020 – ידרשו להחזיר אותם במהלך שנת 2021!!! כל פקיד אוצר ו/או מניסטר אחר / מקבל החלטות, המבקש הסברים מאחורי המשפט הזה – מוזמן לפנות אליי ואוכיח לו את אמיתות המשפט הזה.

זו בשורה שלילית ביותר למשק הישראלי – היות והקושי שכמעט לומר הבלתי אפשרי בהחזרת המענקים הללו, יביא לכך שמי שטרם 'סגר' את העסק שלו במהלך 2020, הדרישה להחזרת המענקים במהלך 2021, עלולה להביא אותו חלילה לכדי קריסה סופית.

המענקים צריכים להיות אמיתיים וכנים, 'לתת כדי לתת', בעלי העסקים והחברות, הקטנים, בינוניים וגדולים, הם שבזכות: האומץ, הסיכון הכלכלי היומיומי – למול הסיכוי לרווחיות, הרוח היזמית והעסקית שלהם, המשק והכלכלה שלנו מתנהלים, מתגלגלים, ובין היתר, משלמים את המיסים לאורך עשרות השנים.

הם כעת שצריכים שיזרימו להם, מתוך כספי המיסים (שכאמור הם שילמו), מענקים כדי – לשרוד את התקופה – לא כדי להרוויח ולא כדי לרכוש נדל"ן.

ניתן לאמוד ולקבוע את גובה המענקים הנדרשים לכל עסק למול מחזורי ביצועי העבר, תשלומי משכורות, אמות מידה פיננסיות, היקף המיסים שכל עסק שילם לרשות המיסים ולביטוח לאומי ולמול האשראים שהוא צריך להחזיר – ולא לפי ירידה בהכנסות למול השנה שקדמה, ובוודאי לא על בסיס הצהרות לירידות בעשרות אחוזים.

גישת המענקים כיום, מחזקת את אותם טענות רחוב, כי ישנם פקידים ומקבלי החלטות ש 'מעולם לא ניהלו מכולת' ואיך ינהלו תקציב מדינה? וכיצד יצילו עסקים ומשק במציאות של קריסת כלכלה???

במאמר מוסגר נציין, כי לצערנו הרב, אנו סוברים (לא מידיעה חלילה) גישת המענקים כיום, עלולה לכאורה להביא מסתמא להעצמת תחמוני המס וכן את ההתחמקויות ממס.

רגולציה – ללא מסגרת, אין צורה, וללא אכיפה ובקרה אין מדינה.

בכל ארגון וחברה המעוניינת להצליח, חובה שימצאו בה ארגון ושיטות. וככל שלאותו ארגון אחריות, אדרבה, חובה שתהיה תרבות ארגונית ברורה ומסודרת.

כאשר מדובר במשרדי ממשלה, חובה כי הסדר והארגון יחלחל הן לרוחב והן לעומק, משמעות הדברים שגם תהיה תרבות ארגונית זהה, לכל הסניפים והשלוחות, שפה אחידה למול האזרח. ובד בבד גם כלפי פנים הארגון, נדרש כי תהיה אמות מידה לבחינת תוצרי הביצוע של המחלקות השונות – בדומה לגופים יצרניים ולגופים פרטיים. הגישות המקובלות כיום במשרדי הממשלה השונים… לא כאן המקום להאריך בהם, אבל 'כל סטיגמה' לא באה מהאוויר.

אכיפה ובקרה, הם הם הבסיס להימצאותו של כל משרד ממשלתי למול התחומים שעליהם אותו משרד אמון, ללא אכיפה ובקרה איכותית, כל יתר המנגנונים והמחלקות בארגון/משרד, מאבדים ממשקלם ומהסיכוי לביצוע מיטבי ואיכותי של המטרות והאחריות שבידיהם, ולכן חובה כי הבקרה ואכיפה תהינה ברמת המקצועיות והמקצוענות הכי גבוהה שניתן לדרוש.

לצערנו כמשרד שמתמחה בליווי ביקורות למול רגולטורים, המצב טרום עידן הקורונה לא היה מזהיר, וכעת די לחכימא.

התנהלות של ארגון באופן לא מקצועי, ללא תרבות ארגונית אחידה, ללא מתן מענה זמין ואיכותי – פוגע הן בביצועי אותו הארגון, פוגע בתדמיתו ואף חלילה מעודד זילות מצד האזרח / נישום / מבוקר למול הרגולטור וחוזר חלילה.

שכל ישר, היגיון ואפילו חמלה, דווקא אחרי הפיסקה הקודמת, נציין כי חובה להכניס בארגון ושיטות של כל ארגון ורגולטור, גם מושגים ברי קיימא, המוכרים לכולנו מחיי המציאות, כדוגמת: "לכל כלל, יש יוצא מן הכלל", ו- "לכל דין, יש לפנים משורת הדין".

לעיתים יש מקום לשיקול דעת, להתערבות השכל הישר וההיגיון, וכעת במציאות הקורונה, אפילו גם לחמלה – לא שמשרד ממשלתי צריך לעצום עיניים – חלילה.

אבל מותר לשקול במצבים שברורים לעין כל, כי אין מצב לגבות סכומי עתק, גם לצאת מהמסגרת, לאפשר הסדרי תשלומים מעבר למקובל, מותר לשקול גם למחול על סכומים שנהיר כי לא יתאפשר לגבותם גם עד תום ה-100 שנים הקרובות או עד קריסת העסק ותליית בעל העסק וכו,

במדינה שיש בה ריכוז מוחות כה רב, שאין עוד מדינה בעולם עם כ"כ הרבה עו"ד פר-נפש, ניתן למצוא גם פתרונות יצירתיים ולהפעיל שכל ישר, כמובן, תחת התניות והסכמים שישמרו על המסגרת.

לסיכום, עד כה דובר רבות על השינוי התפיסתי שעל האזרח לעבור ולשנות בחיי היומיום שלו,

המאמר שלנו עסק, בשינוי שיטה הנדרשת והמתבקשת מצד הרגולטורים ומקבלי ההחלטות,

מאותם אלו שזכו להיות קרובים להגה ולרב החובל, לאותם אלו – שהקורונה עוברת לידם ולא בתוך כיסם,

מתוקף תפקידם ומחובתם, לשנות את השיטה, בכל הקשור ל:

• התנהלות ומקצועיותו של הרגולטור
• מתן מענקי סיוע של רשות המיסים לשיקום העסקים
• מתן תמיכות ממשלתיות לתאגידים

'שינוי השיטה' ויישום ההמלצות שפורטו לעיל במאמר זה, יביא לכך שהמשרד הממשלתי ועובדיו, יעמדו בחובותיהם וקיום משימותיהם כשליחי ציבור ועובדי ציבור בהצלחה, וגם יעזרו לייעול ושיפור מצב המשק ושיקום הכלכלה.

רשות המיסים פרסמה כי החל מ 12.8.2020 ניתן לקבל מענק לעסקים חדשים – שנפתחו בחודשים ינואר-פברואר 2020

מדובר במענק נוסף ברשת הביטחון הכלכלית שיוצא לפועל.

החל מתאריך 12.8.2020 עצמאים שפתחו עוסק חדש (פטור / מורשה) – בחודשים ינואר פברואר 2020,

יוכלו לקבל מענק הוצאות בסכום קבוע של 3,000 – 4,000 ₪.,

הגשת הבקשות למענק שנפתחה , הינה עבור החודשים מאי-יוני 2020 , כאשר המענק ישולם מעתה אחת

לחודשיים ועד לתקופה מאי יוני 2021 , וזאת כאמור, כחלק מיישום חוק תוכנית הסיוע הכלכלי (נגיף הקורונה החדש).

מעתה, יכולים אותם עצמאיים שפתחו עסקים חדשים(פטור/ מורשה) להגיש בקשה לקבלת מענק בסכומים הבאים:

• עוסק פטור – זכאי למענק בסך 3,000 ₪
• עוסק מורשה – זכאי למענק בסך 4,000 ₪

הגשת הבקשה על ידי עצמאים תבוצע במסגרת המערכת של מענק הוצאות לעסק קטן, שנפתחה בשבוע שעבר.

חברות, שותפים בשותפות או באיחוד עוסקים, שהחלו לפעול בינואר ופברואר 2020 יוכלו להגיש בקשה למענק של 4,000 ₪

במסגרת מערכת המענק החדש לעסקים להשתתפות בהוצאות קבועות שנפתחה אמש.

חשוב לציין כי זכאים למענק זה עצמאים שבין היתר, מחזור העסקאות שלהם בחודשים ינואר-פברואר עולה על 1,500 ₪.

ושמחזור העסקאות בתקופת הזכאות (מאי-יוני 2020) נמוך מהמחזור בינואר-פברואר 2020.

לתשומת הלב – האפשרות להגשת הבקשות למענק עבור החודשים מאי-יוני 2020 , הינה עד 16.11.2020.

משרדנו מעמיד צוות מקצועי, זמין ואיכותי לצורך הגשת הבקשות.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות אלינו בכל עת 02-9966622

בברכה,

יעקב קטן – רואה חשבון

להלן עדכון – תנאי הלוואה לעסקים קטנים ובינוניים (מסלול קורונה):

הלוואת קרן קורונה בערבות מדינה עודכנה לשיעור של 24% מהמחזור וניתן לקבל הלוואה או השלמה מעוד גורמי מימון (ולא מגורם יחיד).

פריסה: עד 5 שנים, ניתן לדחות את תשלומי הקרן עד 12 חודשים.
סכום הלוואה עד 24% מהמחזור ומקסימום 20 מיליון ₪ (במקום 16% מהמחזור).
טיפול: עד 7 ימי עסקים.
עלות: אין עלויות של עמלות או תשלומים נוספים למדינה.
פיקדון: עד 5% בלבד.
ריבית: תשלום מלא של הריבית ע"י המדינה בשנה הראשונה, החל מהשנה השנייה ואילך ריבית ממוצעת של פריים + 1.5%.

מדובר באשראי "זול", תקופת החזר נוחה, עבור תאגידים (חברות ו-עמותות), ו- עסקים שנקלעו בעקבות משבר הקורונה לקשיים תזרימיים.

לתשומת הלב, גם מי שכבר קיבל הלוואה בערבות המדינה, ועדיין מתמודד עם קשיים תזרימיים יכול לבקש הגדלה מהקרן.

אני וצוות המשרד זמינים עבורכם בכל עת,
יעקב קטן – רואה חשבון

054-7277239
yaakov@katan-cpa.co.il